הדפסה
גרסת PDFכל הפעולות הצבאיות שננקטו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ראויות לתחקיר מקצועי, יסודי ומעמיק, כמו כל פעולה מקצועית מורכבת ולא־שגרתית. רק על יסוד מערכת סדורה של תחקירים מקצועיים ניתן לבצע הערכה מוסרית, הערכה אתית והערכה משפטית של הפעולות בפני עצמן, ואולי גם להגיע להכללה חשובה בדבר כלל הפעולות הנקודתיות של מבצע "עופרת יצוקה". כל הניסיונות לייחס לישראל או ללוחמיה פשעי מלחמה, מראשית המבצע בעזה ועד היום, בטרם הושלמו התחקירים והופקו הלקחים, אינם ענייניים.31 הקלות שבה הם צצים מעידה כאלף עדים על כך שהם שאובים מתעמולת הכזב של אויבי ישראל.
אחתום את דבריי בשתי הערות. "הגיבור באמת, בעבור טוב יסבול ויפעל", כתב אריסטו בספרו אתיקה (פרק יא), ופרשן יהודי שלו הוסיף: "מוסר עצמו בסכנת מלחמה למען הצלת הכלל".32 אני חדור התפעלות מן הגבורה שגילו כל אחד ואחת מן החיילים ומן המפקדים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה": הם פעלו וסבלו "בעבור טוב" ומסרו את עצמם "בסכנת מלחמה למען הצלת הכלל". בראש כל אלה אזכיר את ארבעה הקצינים ואת ששת החיילים שנפלו במבצע, וכן את שלושת האזרחים שנהרגו במהלכו. עמם אזכור גם את משפחותיהם. ובאותה שעה, יש בי צער וכאב על כל אחד ואחת מן הפלסטינים שאינם מעורבים בטרור ושנהרגו במבצע הזה, על לא עוול בכפם, בשל זדון הלב של החמאס.
אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה על שם לאורה שוורץ־קיפ לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
הערות
1. להצגה מעמיקה של העקרונות המוסריים של המשטר הדמוקרטי, ראה John Rawls, A Theory of Justice, revised ed. (Cambridge, Mass.: Belknap, 1999). המהדורה הראשונה הופיעה בשנת 1971 באותה הוצאה. ניסוח מחודש של התיאוריה מופיע בספרו של רולס, John Rawls, Justice as Fairness: A Restatement (Cambridge, Mass.: Belknap, 2001). שימוש בגישה זו, תוך הבהרת התפיסה של "מדינה יהודית ודמוקרטית", מופיע במאמרי: אסא כשר, "מדינה יהודית ודמוקרטית - סקיצה פילוסופית", עיוני משפט יט (3) (1995), עמ' 739-729; המאמר הודפס מחדש בספרי רוח איש: ארבעה שערים (תל אביב: עם עובד ועמותת יהורז, 2000),
עמ' 27-13.
עמ' 27-13.
2. ראה אסא כשר, אתיקה צבאית (תל אביב: משרד הביטחון, 1996), עמ' 237-231. למסמך "רוח צה"ל" ראה גם http://dover.idf.il/IDF/About/Purpose/Code_Of_Ethics.htm. ערכי שירות הביטחון הכללי מוצגים באתר הארגון, www.shabak.gov.il/about/Pages/values.aspx. לדיון ספציפי באתיקה של הלחימה בטרור ראה עמוס ידלין ואסא כשר, "האתיקה הצבאית של הלחימה בטרור: עקרונות ונימוקים", מאזני משפט ו (2007), עמ' 419-387. למקור באנגלית ראה Asa Kasher and Amos Yadlin, “Military Ethics of Fighting Terror: An Israeli Perspective,” Journal of Military Ethics 4:1 (2005), pp. 3-32.
3. גרסה חשובה של תורה זו מופיעה בספרו של מיכאל וולצר, מלחמות צודקות ולא צודקות, תרגם יורם ברונובסקי (תל אביב: עם עובד, 1977). למהדורה המעודכנת ביותר של הספר ראה Michael Walzer, Just and Unjust Wars: A Moral Argument with Historical Illustrations, fourth ed. (New York: Basic Books, 2006).
4. ראה לדוגמה Anthony Joseph Coats, The Ethics of War (Manchester: Manchester University, 1997); Paul Robinson, ed., Just War in Comparative Perspective (Aldershot, UK: Ashgate, 2003), parts I and IV (להלן מלחמות צודקות במבט השוואתי).
5. שמונת העקרונות המצוטטים תכופות בספרות העוסקת בתורת המלחמה הצודקת הם עקרון הרשויות המוסמכות; עקרון הנימוק המוצדק; עקרון האמצעי האחרון; עקרון הכוונות הראויות; עקרון סיכויי ההצלחה; עקרון המידתיות הכוללת; עקרון המידתיות הנקודתית; ועקרון ההבחנה. במאמר זה לא נתעכב על עקרון הרשויות המוסמכות, כיוון שממילא אין חולקים על כך שלממשלת ישראל הנבחרת עומדת הסמכות הלגיטימית להורות על מבצע "עופרת יצוקה". נדון בכל העקרונות האחרים, אולם נזכיר גם עקרונות שאינם נחשבים ברגיל לחלק מתורת המלחמה הצודקת אבל תורמים היבטים חשובים לניתוח המוסרי המוצע כאן.
6. ראה לדוגמה Bruno Coppieters and Nick Fotion, eds., Moral Constraints on War: Principles and Cases (Lanham, Md.: Lexington, 2002).
7 .ראה Yoram Dinstein, War, Aggression, and Self-Defence, third ed. (Cambridge: Cambridge, 2001); Yoram Dinstein, The Conduct of Hostilities under the Law of International Armed Conflict (Cambridge: Cambridge, 2004).
8. ראה אסא כשר, "החובה הדמוקרטית לחתור להסדרי שלום", מחקרי משפט יד (2) (1998), עמ' 361-343; המאמר הודפס מחדש בספרי רוח איש, עמ' 171-145.
9. ראה Lawrence Freedman, Deterrence (Cambridge: Polity, 2004).
10. על "עקרון ההרתעה המבצעית" ראה ידלין וכשר, "האתיקה הצבאית", עמ' 419-418.
11. המונח "תגובה עוצמתית" לא הופיע עד כה בהקשר של מבצע "עופרת יצוקה", אלא רק ביחס לתכניות לתגובה על ירי טילים מעזה בעתיד. ראה ירדן וינטר ועידו אלעזר, "באוגדת עזה מגיבים לירי הרקטות מעזה: 'קיימות תכניות לתגובה עוצמתית ברצועה'", במחנה 10, 6 במרס 2009, עמ' 8.
12. התבטאות בסגנון זה קראתי בבמחנה 6-7 ("עופרת יצוקה, גיליון סיכום"), 6 בפברואר 2009. סגן אלוף אמיר, מג"ד 75 בחטיבה 7, נשאל "מה ייראה בעיניו 'ניצחון' או 'הכרעה' של החמאס". הוא ענה כי "הכרעה" של החמאס תושג כאשר "האויב יאבד את היכולת והרצון להילחם", בעוד ש"ניצחון" יושג כאשר "הגדוד יעשה ויעמוד היטב בכל המשימות שיוטלו עליו בשלמותן". הקשר בין ניצחון להכרעה הוא מורכב ואינו מענייננו כאן.
13. רועי בית לוי, "המלך חוויאר הראשון", הארץ, מוסף גלריה, 1 במרס 2009.
14. על "עקרון התשתית", "עקרון שמירת החיים" ו"שמירה על חיי החיילים", ראה כשר, "החובה הדמוקרטית", עמ' 164-155.
15. בנוגע לשימושים שונים ובעייתיים במושג "כורח צבאי", ראה Paul Christopher, The Ethics of War and Peace: An Introduction to Legal and Moral Issues, second ed. (Upper Saddle River, N.J.: Prentice-Hall, 1999). השימוש במושג הזה במובן החמור שלנו נקי מן הבעיות הכרוכות בשימושים אחרים.
16. על החידוש שבהקשרים הללו, ראה Paul Gilbert, New Terror, New Wars (Edinburgh: Edinburgh University, 2003), ch. 1, pp. 1-23.
17. קיימות גם הסתייגויות אחרות, ובהן כאלה הנוגעות לאמצעי הלחימה ולשיטות הלחימה, אולם אין בהן עניין בדיון הנוכחי.
18. ניסיון להצדיק באופן מוסרי את עקרון ההבחנה על יסוד המעמד המיוחד של לוחמים מופיע בספרו של וולצר, מלחמות צודקות ולא צודקות. לטענות שכנגד ראה Asa Kasher, “The Principle of Distinction,” Journal of Military Ethics 6:2 (2007), pp. 152-167.
19. בעבר ניתן היה להשתמש גם ב"נוהל שכן". במסגרת הנוהל צה"ל היה מבקש משכנו או מקרוב משפחתו של הטרוריסט לפנות אליו, מבלי להסתכן, ולהציע לו להסגיר עצמו לידי כוחות הביטחון. ברם, בג"ץ פסל את הנוהל הזה וכיום אסור להשתמש בו. לעניות דעתי, מן הראוי היה שנוהל דומה ל"נוהל השכן" המקורי - אם כי במתכונת שיש בה זהירות רבה וראויה -יותר בשימוש, כדי לספק הגנה רבה יותר לחיי כל המעורבים בעימות. ראה בג"ץ 3799/02 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' אלוף פיקוד מרכז ואח', החלטת בג"ץ, 23 ביוני 2005.
20. זאב שטרנהל, "קדימה להצלת הדמוקרטיה", הארץ, 6 במרס 2009. אין זה המקום לעסוק במשמעות הביטוי "משפחת עמי התרבות של המערב", אבל גם לא ראוי לעבור בשתיקה גמורה על הנימה המתנשאת, הנגועה בגזענות, המבצבצת ממנו. על תפיסות לא־מערביות בדבר המלחמה הצודקת, ראה רובינסון, מלחמות צודקות במבט השוואתי.
21. לתמצית בעברית, ראה אלוף משנה (במיל') בני מיכלסון, "מבצע אל־פאג'ר, הקרב על פלוג'ה (בעיראק) - נובמבר 2004", שריון 31 (ינואר 2009), עמ' 15.
22. המספרים המוזכרים בתקשורת, בישראל ומחוצה לה, בדבר מספר הנפגעים והיקף ההרס שחולל מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, אינם מקובלים עליי כאמינים. לורנצו קרמונזי, כתב העיתון האיטלקי קוריירה דלה סרה, שהיה העיתונאי הזר היחיד שהגיע לעזה במהלך המבצע, הביא עדויות שהעמידו בספק כל הערכה מספרית שהגיעה מעזה. הספקנות הזאת מסתמכת על ניסיון העבר. די להיזכר בתעמולת הכזב של ארגוני הטרור הפלסטיניים ושל ידידיהם בדבר "הטבח בג'נין", שנקבה במספר קרבנות שהיה גדול לאין ערוך מן המספר שהעלתה בדיקה אובייקטיבית. ראה אתר הארץ, "אזרחים פלסטינים ברצועת עזה ל'קוריירה דלה סרה': החמאס רצו שהישראלים יירו על הבתים שלנו", 22 בינואר 2009.
23. אזכיר כאן רק דוגמה אחת. גם בעבר הרחוק וגם לאחרונה היה מי שתיאר אנשים דוגמת שכניו של הטרוריסט כמי שהכל חייבים בשמירה על כבוד האדם שלהם, ובה בעת הציג את החיילים כמכשירים בידי המדינה. זהו קו מחשבה השולל מן החיילים את כבוד האדם שלהם ועל כן הוא פסול מעיקרו. חיילים אינם מכשירים אלא אזרחים במדים, וההכרה בחובה לשמור על כבוד האדם באשר הוא אדם חלה גם על כבוד האדם של החיילים. דוגמאות מן העבר מובאות אצל Colm McKeogh, “Civilian Immunity in War: From Augustine to Vattel,” in Igor Primoraz, ed. Civilian Immunity in War (Oxford: Oxford, 2007), pp. 62-83. דוגמה בת הזמן הזה מופיעה באותו מאמר, בעמ' 80.
24. המשמעות של "שליטה אפקטיבית" היא מורכבת. ראה שרי בשי וקנת מן, "שליטה ואחריות: מעמדה המשפטי של רצועת עזה לאחר ה'התנתקות'", המשפט 25 (מאי 2008), עמ' 24-13. עם זאת וחרף כל הטענות שמעלה אותו מאמר, אין ספק שלישראל אין שליטה אפקטיבית ברצועת עזה באופן ההופך אותה אחראית להפרדה הראויה בין הטרוריסטים המסכנים אותה ובין שכניהם שאינם מסכנים אותה.
25. כדאי לזכור כי "רוח צה"ל" הוא בעיקרו גרסה מקוצרת של המסמך "רוח צה"ל: ערכים וכללי יסוד", הקוד האתי הראשון של צה"ל. במסמך המקורי הוגדר כל ערך בשתי הגדרות רצופות, הראשונה קצרה והשנייה ארוכה. כך הוגדר שם ערך "טוהר הנשק": "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לשם הכרעת האויב במידה הנדרשת לשם כך ויתרסן, כדי למנוע פגיעה שלא לצורך בחיי אדם, בגופו, בכבודו וברכושו. טוהר הנשק של חיילי צה"ל הוא השימוש המרוסן שהם עושים בנשקם ובכוחם, בביצוע המשימות, רק במידה הנדרשת להשגתן, ללא פגיעה מיותרת בחיי אדם, בגופו, בכבודו וברכושו, הן בחיילים, הן באזרחים ובמיוחד בחסרי ישע, בעת מלחמה ובפעולות בטחון שוטף, בעת רגיעה ובעת שלום".
וכך הוגדר שם הערך "חיי אדם": "החייל ישמור על חיי אדם מכל משמר, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה, ויסכן את עצמו או את זולתו אך ורק במידה הנדרשת לביצוע המשימה. קדושת החיים בעיני חיילי צה"ל תבוא לידי ביטוי בכל מעשיהם, בתכנון שקול ומדוקדק, באימון מושכל ובטיחותי ובביצוע נכון, בהתאם למשימה, במידת ההסתכנות הראויה ובמידת הזהירות הראויה באופן מקצועי ובמאמץ מתמיד להקטין את הפגיעה בנפש למידה הנדרשת להשגת המשימה". ראה כשר, אתיקה צבאית, עמ' 232.
26. באחת ההזדמנויות נתקלתי בטענה שמעמדתי עולה דרישה ל"אפס סיכונים לחיי החיילים". אין בטענה זו שום ממש. כאשר חייל פועל בשטח עימות עם הטרוריסטים נשקפת לו סכנה מירי צלפים, מנשק קל, מרימונים, מפצצות מרגמה, מטילים מסוגים שונים, ממטעני צד, ממטעני גחון, ממבנים ממולכדים ומעוד כהנה וכהנה אמצעי פיגוע וחטיפה. מובן מאליו שהחייל נדרש לשהות במצב מסוכן כזה במהלך הפעילות המבצעית.
27. דנאל אל־פלג, "מסעותיי בחמאסטן", במחנה 6-7 ("עופרת יצוקה, גיליון סיכום"), 6 בפברואר 2009, עמ' 34-29.
28. ניר קוסטי, "שמ"פניה", במחנה 6-7 ("עופרת יצוקה, גיליון סיכום"), 6 בפברואר 2009, עמ' 105-103.
29. אלוף משנה (במיל') שאול נגר, "לא אוותר שגדוד 9 יהיה אִתי בקרב הזה", שריון 31 (ינואר 2009), עמ' 45. הכתבה עוסקת בשיתוף הפעולה בין חטיבת גבעתי ובין גדוד 9 מחטיבת השריון 401; אלוף משנה אמיר אשל, "עוצמת הצבא בתמרון קרקעי", שריון 31 (ינואר 2009), עמ' 47. בכתבה מגדיר אשל, ראש תח"ש (תורת חיל השריון), את אירועי הירי הדו־צדדי בתור הפער הראשון במעלה שהתגלה בפעילות הכוחות.
30. ראה בעניין זה כללי יסוד 24-25 במסמך "רוח צה"ל: ערכים וכללי יסוד", אצל כשר, אתיקה צבאית, עמ' 236.
31. בעת כתיבת המאמר התפרסמו בעיתונות הישראלית עדויות מפי חיילים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ושסיפרו, במהלך דיון פומבי שנערך במכינה הצבאית על שם רבין בחודש פברואר 2009, על אירועים חמורים של פגיעות לא־מוצדקות באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. הנאמר בעדויות הללו רחוק מלהצדיק הכללה כלשהי בדבר התנהגות החיילים או ערכי צה"ל. חלק מן האירועים המתוארים ראויים לתחקיר מלא, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם וכדי להעריך אותם באופן אחראי, גם מבחינה מוסרית ואתית וגם מבחינה משפטית. לקריאת העדויות במלואן ראה http://go.ynet.co.il/pic/news/19.03.09/oferet-yetzuka.pdf.
32. אריסטו, אתיקה, מהדורת ניקומאכוס, תרגם לעברית והוסיף פירוש איצק סטנאב (לבוב: א"ו סאלאט, 1867), דף כו, עמ' א.
