 |
 |
| עמוד הבית | אודות |
ארכיון |
צור קשר | Azure |
ריצ'רד פייפס, יעל אדורם, יעקב בן-חיים ואחריםבעיה נוספת הטמונה בתחרות הגלובלית על הכישרון האקדמי קשורה להשפעתן של תנודות עולמיות מתונות על מדינות קטנות כמו ישראל. "חוק המספרים הגדולים" מגן על הקהילות האקדמיות בארצות־הברית ובאירופה מפני אבדן אקראי של מסה קריטית בתחום זה או אחר. כשקורה, למשל, שלימודי היהדות או מדע הקריפטוגרפיה נחלשים במוסד כלשהו, הם מתחזקים בה בעת במקום אחר ביבשת. אולם מאגר זעיר כמו הקהילה האקדמית בישראל, הקשור למאגר העולמי הענק ותלוי בו לשם קיומו, עלול לאבד במהירות יסודות חיוניים. תבניות ניהוליות הפועלות ביציבות במערכות גדולות אינן פועלות בהכרח במערכות קטנות. מערכות זעירות רגישות לתנודות, ועליהן לגלות עמידות יתרה מפני הפתעות.
בנימה אחרת, כותבת ברוורמן:
לרוע המזל, החברה הישראלית כיום נשלטת על ידי הלכי רוח ציניים ואינדיבידואליסטיים; אידיאלים כמו מסירות למדינה ומחויבות לכלל אינם עוד צו האפנה. יתר על כן, אם האתוס הציוני, המקדש את השתתפותו של הפרט במאמץ הלאומי הקיבוצי, נמצא במצב קריטי, הרי שדומה כי בעולם האקדמי הישראלי - האמון על טיפוחם של מיטב המוחות במדינה - הדופק שלו כמעט נדם.
זוהי הערכה חמורה, וגם אם יש בה מידה של אמת, היא תואמת רק באופן חלקי את ניסיוני האישי באקדמיה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. חברי הסגל האקדמי בישראל הם אמנם קוסמופוליטיים במידה יוצאת דופן בעיסוקיהם המדעיים, אולם הם נאמנים למוסדותיהם האקדמיים יותר מעמיתיהם האירופים - ועוד יותר מאלה האמריקנים. אין ספק שמימון האוניברסיטאות על פי מודל השוק יפגע בנאמנות הזאת ויחמיר את החולי שעליו מדברת ברוורמן. אם כל פרופסור יצטרך להתייצב מעת לעת לפני הממונה עליו ולנהל משא ומתן פרטני על שכרו, קרוב לוודאי שנאמנותו המוסדית תלך ותפחת. החיכוכים בין אנשי הסגל, שאינם נדירים בעולם האקדמי גם כיום, רק ילכו ויחריפו. ככל שחברי הסגל האקדמי יחושו עצמם מנוצלים בידי הנהלת האוניברסיטה, כך תישחק מחויבותם לקהילה המדעית שבה הם פועלים. ואם הם ייאלצו לבקש הצעות חלופיות ממוסדות זרים כדי לשמור על מעמדם הכלכלי בישראל, שחיקה זו אף תחמיר. אם נכפה על אנשי האקדמיה מצב שבו ייאלצו לתור אחר משרות בנֵכר, הם עתידים למצוא משרות כאלה אף ביתר קלות מאשר כיום, כשהארגונים המייצגים של הסגל האקדמי חוצצים בין איש הסגל היחיד לתהליך המשא ומתן.
לסיכום, הכלכלה הישראלית התגלתה כ"נמר" מאז שנת 1985, אז גברה ידה של המדיניות הניאו־ליברלית, המבוססת על "קונצנזוס וושינגטון". מבלי להתעלם לרגע מן האתגרים שנותרו - הפערים החברתיים העצומים והרגישות לזעזועים העולמיים הם רק שניים מהם - מדיניות השוק הליברלית הציבה את ישראל במקום מכובד בקהילת המדינות המתועשות והמתקדמות מבחינה כלכלית. אך "קונצנזוס וושינגטון" שגובש לפני עשרים שנה אינו מוסכם עוד כלל ועיקר, אפילו בנושאים כמו ליברליזציה בשוק ההון. המציאות, כמובן, מורכבת הרבה יותר מכפי שמשתקף בסיסמאות הפשטניות. שאלות רבות נותרו פתוחות - למשל מה השפעתה של קביעת רמת השכר על פי תחום המחקר או ההישגים. ההשכלה האוניברסיטאית, כמו גם החינוך היסודי והתיכוני והביטחון הלאומי, לא יוכלו לשגשג אם יופקדו בידי כוחות השוק בלבד. תמיכה ציבורית ניכרת באוניברסיטאות היא חיונית. אנחנו אולי מאבדים את הראש, אך עדיין לא במידה כזו שלא נוכל להבין זאת.
יעקב בן־חיים
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ספר איוב כמדריך להארה
לעורכים,
על פי הפירוש המקובל, אלוהים מציב בפני איוב - איש צדיק תמים - ניסיונות קשים, אך אמונתו וביטחונו בה' עומדים במבחן. מדמותו של איוב ומהמאורעות שהתרגשו עליו עלינו ללמוד לבטוח בה' ביטחון מלא, להאמין בו ולראות את הטוב שבכל דבר, מבלי להרהר אחר מידותיו ומבלי להתיימר להבין לאשורה את תורת הגמול; שכן אף שהיה צדיק תמים, באו על איוב אסונות כבדים, בבחינת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".
פירוש זה הוא חלק מאנתולוגיה שלמה של סיפורי מקרא וחז"ל, שמטרתם המוצהרת היא ללמדנו את מידת הביטחון בה': החל באברהם אבינו, שנתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולם (ראה משנה אבות ה, ג); דרך יצחק, שהתמודד עם הרעב בארץ; יעקב, שנאלץ לברוח מעֵשָֹו אחיו; יוסף, שסבל ייסורים ובכל זאת אמר לאחיו "ואתם חשבתם עלי רעה, אלהים חשבה לטֹבה למען עשה כיום הזה להחיֹת עַם רב" (בראשית נ:כ); משה רבנו שברח למדיין; ועד סיפורי התנאים דוגמת נחום איש גמזו, שגם בעת צרה אמר "כל מה שה' עושה הכל לטובה" (בבלי תענית כא ע"א, תרגום מארמית); ורבי עקיבא שחמורו ותרנגולו נטרפו ונרו כבה בהלכו בדרך, ובכל זאת האמין שהכל לטובה (בבלי ברכות ס ע"ב).
לעומת הפירוש הזה, שניתן לכנותו הפירוש הקלאסי, מציע איתן דור־שב במאמרו המאלף והמקיף ("ספר איוב כמדריך להארה", תכלת 32, קיץ התשס"ח/2008) קריאה מקורית של ספר איוב, המאירה באור חדש את דמותו של איוב ואת מטרת הספר כולו. לטענת דור־שב, אין מדובר בעוד סיפור בשרשרת הסיפורים על צדיק שהאל מעמידו בניסיון; זהו סיפור על איוב אחר, שונה מכפי שהוא נתפס עד כה, וכמוהו - גם המסר של הספר שונה מכפי שמקובל לחשוב.
|
|
|||||||||||
|
כל הזכויות שמורות, הוצאת שלם 2025 |
||||||||||||
הדפסה
