הדפסה
גרסת PDFפרקי אבות הם אסופה של מימרות חכמים. בתור שכאלה, הם מעניקים לנו הצצה לאישיותו הייחודית של כל חכם וחכם. שם מצויה גם האמירה הבאה, המיוחסת לרבי עקיבא:
הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם… חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד) "בנים אתם לה' אלוהיכם".27
כל האנושות אהובה על אלוהים, אומר רבי עקיבא, אבל ישראל חביבים עליו במיוחד. ולא זו בלבד שהיהודים אהובים על הקדוש ברוך הוא, אלא שבתור חסד אלוהי נוסף נאמר להם שהם אהובים. התוספת הזאת, המדגישה את המודעות לקיומה של האהבה האלוהית, עשויה להיראות מיותרת, אולם הביוגרפיה של רבי עקיבא מבהירה את מלוא כובד משקלה. בזכרו כיצד אהבת רחל - שלה היה ער - שינתה את חייו, מבין רבי עקיבא שאין דבר מעודד יותר מן הידיעה שאתה נאהב. אם מודעותו של רבי עקיבא לאהבתה של רחל כלפיו אפשרה לו להתמודד בהצלחה - תוך הפגנת אופטימיות נלהבת - עם כל המכשולים שנקרו בדרכו, הרי שהידיעה על אהבת אלוהים תוכל בוודאי לעודד ולחזק את העם היהודי במבחנים הניצבים בפניו.
כשנחרב בית המקדש עמד העם היהודי בפני משבר שכמותו לא חווה עד אותו זמן. במשך מאות שנים שימשו הקרבנות אמצעי עיקרי לכפרה בפני האלוהים. מדי יום כיפור, ננעצו עיני כל ישראל בכוהן הגדול, כיוון שבכל פעולה מפעולותיו היה כדי להכריע אם ייסָלח לעם היהודי אם לאו. כעת נראתה פתאום המחילה האלוהית בלתי אפשרית. רבי עקיבא הבין את החרדה הזאת והגיב לה. אף שבית המקדש נחרב, אמר, האל לעולם לא ינטוש את עמו ולא יימָנע מלסלוח לבניו:
אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם? - אביכם שבשמיים, שנאמר (יחזקאל לו) "וזרקתי עליכם מים טהורים, וּטְהרתם…", ואומר (ירמיהו יד) "מקוה ישראל ה'". מה המִקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.28
יהיו בוודאי קוראים אשר יתפתו לפרש דברים אלו כטענה שיש בה כדי להפחית מחשיבותו של אבדן המקדש עבור ישראל, שכן העם יכול לזכות במחילה גם ללא העלאת קרבנות. אלא שנוכחנו כי רבי עקיבא הצטער עמוקות על שרבן יוחנן בן זכאי לא עשה די, מנקודת מבטו, כדי להציל את בית המקדש מן החורבן. יתר על כן, היה זה רבי עקיבא שהבטיח לרעיו מעל פסגת הר הצופים שהחורבן יבוא על תיקונו, בסופו של דבר, והיה זה רבי עקיבא שגרס כי המפלה ההיסטורית מול הכובש הרומי, חמורה ככל שתהיה, אינה מהלומה ניצחת ואינה משקפת את הסתלקות החסד האלוהי מעם ישראל. הרי הקדוש ברוך הוא טרח להודיע לישראל שהם אהובים עליו: היש סימן ברור מזה לאמונתו הנמשכת בפוטנציאל שלהם להיות ראויים למחילה - אפילו ללא עבודת קרבנות - ובסופו של דבר גם לבניינו מחדש של מקדשם? כפי שכתב הפילוסוף מיכאל וישוגרוד בפרשנותו שלו לדברי רבי עקיבא:
יש הרואים בתפילה ובחרטה על חטא שיפור משמעותי בדרכי בקשת הכפרה לעומת פולחן הקרבנות העקוב מדם. המחזיקים בהשקפה זו… אינם מסוגלים להבין מה נדרש כדי להפוך את התפילה ואת החרטה למוקד קיומה הדתי של היהדות… העובדה שניתן היה לשכנע את היהודים אשר שרדו את חורבן הבית להאמין כי חטאיהם ינוקו ביום הכיפורים, למרות היעדרו של המקדש ועל אף חסרונם של הקרבנות, היא כמעט בגדר נס. מה שאּפשר אמונה זו לא הייתה העמדה השלילית שהביעו לכאורה הנביאים העבריים הקדומים ביחס לקרבנות (עמדה שאותה לא הביעו), אלא תחושתו של היהודי העתיק כי האל אוהב אותו ויהא נכון לסלוח לו על חטאיו גם בלעדי המקדש וקרבנותיו.29
זה היה המסר של רבי עקיבא לעם היהודי, מסר שאִפשר לתומכיו לשאת מתקפה כמעט בלתי נתפסת על אמונתם: אין דבר שאי־אפשר לגבור עליו בכוחה המְחַיה של האהבה; היא זו המאפשרת לראות אפילו באסון הנורא ביותר עניין זמני בלבד.
יונתן זקס, הרב הראשי של בריטניה, סיפר פעם שבעמדו על הר הצופים בירושלים תפס לפתע ש"פה עמדו רבי עקיבא וחבריו, והתבוננו בחורבותיו של מה שהיה המקום הקדוש ביותר ליהדות", שזהו המקום שבו העניק החכם הגדול לתומכיו את אותו "אומץ לקוות". התקווה, אמר הרב זקס, "אינה אינסטינקט גרידא. היא תולדתהּ של האמונה - אמונה שהאל קיים ושהוא מקיים את הבטחותיו ומוחל על חטאים. עם השומר על גחלת תקוותו לא ינוצח לעולם. העם היהודי שמר על התקווה. התקווה שמרה על העם היהודי".30 אין ספק שעלינו להודות לרבי עקיבא על הישרדותנו. אבל עוד יותר מכך, עלינו להיות אסירי תודה לאישה שאהבה אותו, שהאמינה בו, ושהקריבה למענו הכל לפני כמעט אלפיים שנה.
מאיר סולוביציק הוא עורך עמית בתכלת. הוא משמש כרב בקהילת ישורון בניו יורק וכותב דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטת פרינסטון.
הערות
1. בבלי מנחות כט ע"ב.
2. בבלי מכות כד ע"א-ע"ב.
3.Paul C. Vitz, “Psychology in Recovery,” First Things (March 2005) (להלן "פסיכולוגיה בשיקום"), www.firstthings.com/article.php3?id_article=170.
4. ויץ, "פסיכולוגיה בשיקום".
5. ויץ, "פסיכולוגיה בשיקום".
6.Martin E.P. Seligman, Learned Optimism: How to Change Your Mind and Your Life (New York: Free Press, 1998), pp. 43-44 (להלן אופטימיות נרכשת).
7. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 44.
8. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 44.
9. אבות דרבי נתן ו, ב.
10. אבות דרבי נתן ו, ב.
11. ירושלמי פסחים ו, ג.
12. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 104.
13. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 164.
14. בראשית כה:כו.
15. בבלי גיטין נו ע"ב. לפי תלמוד בבלי, תרגם הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), גיטין (ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשנ"ג), עמ' 242.
16. בבלי ברכות כח ע"ב.
17. יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, חמש דרשות, תרגם דוד טלזנר (ירושלים: מכון טל אורות, תשל"ד), עמ' 35.
18. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 108-107.
19. ירושלמי תענית ד, ה.
20. בבלי יבמות סב ע"ב.
21. פסיקתא רבתי יד. לדיון מעניין במחלוקת בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן תורתא, ובביוגרפיות שלהם, ראה מאמרו של הרב ארי קהאן, "24,000 תלמידיו של רבי עקיבא", באתר ישיבת אש התורה: www.aish.com/hebHolidays/Omer/Rabbi_Akivas_24000_Students.asp.
22. סליגמן, אופטימיות נרכשת, עמ' 286-284.
23. בבלי כתובות סב ע"ב. לפי תלמוד בבלי, תרגם הרב עדין שטיינזלץ, כתובות, כרך א (ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשמ"ח), עמ' 267.
24. בבלי נדרים נ ע"א. לפי תלמוד בבלי, תרגם הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), נדרים, כרך ב (ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשנ"ב), עמ' 250.
25. בבלי נדרים נ ע"א. לפי תלמוד בבלי, שטיינזלץ, נדרים, כרך ב, עמ' 250.
26. בבלי נדרים נ ע"א. לפי תלמוד בבלי, שטיינזלץ, נדרים, כרך ב, עמ' 251-250.
27. משנה אבות ג, יד.
28. משנה יומא ח, ט.
29.Michael Wyschogrod, The Body of Faith: God in the People of Israel (Northvale, NJ: .Aronson, 1996), p. 17
30. הדברים מצוטטים באתר: http://listserv.shamash.org/cgibin/wa?A2=ind05&L=dafhashavua&P=3125.
