בכל הנוגע ליהדות, ישראל היא מדינה שמרנית אדוקה. בניגוד לסברה הרווחת, המקובלת על רבים משועי הדור, אנשי אקדמיה ואנשי תרבות, שלפיה ניתן לחלק את הציבור היהודי בישראל לרוב "חילוני" גדול (כשמונים אחוזים מהאוכלוסייה), ולמיעוט "דתי" (לבטח לא יותר מעשרים אחוזים), המעורר מחלוקת ונהנה מעצמה יתרה, הרי שלמעשה רוב הישראלים נוטים לכבד את המסורת היהודית, ואפילו לקיים חלק לא מבוטל ממנהגי היהדות – כפי שהוכיחו פעם נוספת בחודשים האחרונים תופעות אחדות, שהמחישו עד כמה מסורת ישראל אינה זרה ליהודי ישראל ה"חילונים".
טלו, למשל, את ההחלטה שקיבלה מרצ בינואר השנה, להתנער מתדמיתה העוינת והאנטי-דתית ולאמץ סגנון חדש, שיקסום יותר למצביעים המסורתיים. מאז הבחירות בשנת 1996, שאחריהן הצטמקה מרצ משנים-עשר מושבים בכנסת לתשעה בלבד, בעוד המפלגות הדתיות תפחו מחמישה-עשר מושבים לעשרים ושלושה, לא מצאו אנשי מרצ מנוח לנפשם. "איך זה לא הבנתי את החברה הישראלית?" קונן חבר הכנסת דדי צוקר, שהגיע למסקנה כי החילוניות הקיצונית של מפלגתו הייתה גורם מהותי בקביעת גורלה בבחירות, והתייצב בראש המסע לעיצוב מחודש של תדמית המפלגה. מאמציו נשאו פרי, ובינואר אימצה מרצ את יזמתו של צוקר באופן רשמי: "למרצ יהיה קשה להצליח לפנות לציבור מזרחי, שבעיקרו שומר מסורת, אם תצטייר כקיצונית ביחס למסורת ולמורשת", נאמר במסמך של המפלגה שצוקר נמנה עם החותמים עליו, לצד דמויות מרכזיות אחרות במרצ, כשולמית אלוני ואמנון רובינשטיין. "מוכרחים להציג את הגישה החיובית של המפלגה לדת", נכתב במסמך בהמשך. "מרצ יכולה לראות במורשת מקור השראה".
למפלגה שזמן רב הייתה שופרם של גורמים המזוהים עם גישה אנטי-מסורתית, השינוי בדימוי העצמי הוא מהלך עוצר נשימה (ככלות הכל, אם מרצ לא תגלה עוד איבה כלפי היהדות המסורתית, מי יעשה זאת?). ובכל זאת, המחווה של מרצ למצביעים המסורתיים אינה אלא אחד מציוני הדרך בתהליך האטי והמתמשך של הגילוי מחדש של המקורות והמסורת היהודית, שזכה לאחרונה לכינוי "חזרה אל ארון הספרים היהודי". בשנים האחרונות עלו כפורחים בנוף התרבותי עשרות קבוצות לימוד לא פורמליות, תכניות רדיו, תכניות לימודים וריאיונות, העוסקים בנושאים יהודיים מובהקים. מפגשים אלו פתחו בפני האדם הלא-דתי – ללא לחצים וללא הבטחות – צוהר אל מקורות המסורת היהודית. באחת מתכניות הרדיו השבועיות, "בית מדרש לילי", ששודרה עד לאחרונה ברשת ב’ בשעות של האזנת-שיא, מומחים שנבחרו מתוך כוונה להציג מגוון של דעות, חשיבה מקורית ומחלוקות קיימות ניתחו בלשון עדכנית מבחר של סוגיות מהתלמוד ומהמשנה. בימה אחרת, הנקראת "שחרית", מכנסת יחד עיתונאים, מבקרי תרבות ואנשי אקדמיה ידועים, ולצדם רבנים והוגי דעות דתיים, הדנים בענייני דת, חברה ותרבות ברוח של כבוד כלפי המסורת היהודית. המשותף לכל אלה הוא ההערכה שמגלים חלק מאנשי האליטה התרבותית החילונית למסורת היהודית ולמחשבה היהודית, מתוך התרסה בוטה כלפי הנורמות המקובלות באליטה זו.
מה קורה כאן, בעצם? אפשר למצוא לכך הסברים בשפע: יש התולים את ההסבר בזעזוע התרבותי הכללי שלאחר רצח רבין; אחרים מצביעים על תגובת-נגד לניצחונו המכריע של השמאל הפוסט-ציוני בקרב הממסד התרבותי והאינטלקטואלי בארץ; ויש הרואים בדבר ניסיון ליטול חזרה את תורת ישראל מידי הממסד האורתודוקסי אשר טוען, לכאורה, למונופול עליה ונאחז בה לצרכיו הוא.