הדפסהו
לקחי הלחימה בג'נין טרם הופקו במלואם. כמה מן הנתונים הבסיסיים על מה שאירע במקום החלו להתבהר רק חודשים לאחר תום הלחימה. בין הגורמים המעורבים, ואף בין המשקיפים הזרים, יש עדיין מחלוקת קשה על העובדות היסודיות של הפרשה ועל פרשנותן. ואולם, כבר בשלב זה ניתן לקבוע בוודאות: לא רק שצה"ל לא טבח בתושבים הפלסטינים של ג'נין - הוא עשה, בפועל, מאמצים עילאיים כדי לחסוך מהם את הגורל המר שנפל בחלקן של אוכלוסיות אחרות שמצאו עצמן לכודות באזור קרבות עירוני.
פעולותיו של צה"ל במחנה הפליטים לא היו חפות מכל רבב; קיימים, כנראה, כמה היבטים בעייתיים באופן שבו נוהל המבצע - הן מבחינה צבאית והן מבחינה מוסרית. ברם, ההשוואה בין התנהגותו של הצבא הישראלי ובין דרכי פעולתם של צבאות אחרים במצבים דומים מעמידה את העניין בפרופורציות הנכונות. התוצאות הטרגיות של המערכה הרוסית בצ'צ'ניה, של פעולת נאט"ו בקוסובו ושל מעורבות האו"ם בסומליה מדגישות ביתר שאת את ייחודו של מוסר הלחימה שהפגינו החיילים הישראלים בג'נין. העובדות מדברות בעד עצמן: קשה, אם לא בלתי אפשרי, לאתר מקרים דומים, שבהם קרבות עזים בשטח עירוני גבו מחיר נמוך כל כך בחיי אזרחים.
ואמנם, במהלך פעילותו המבצעית בשטחי הרשות הפלסטינית, ובעיקר במהלך הלחימה בג'נין, הוכיח צה"ל שהוא פועל על פי קנה מידה מוסרי שאין לו אח ורע בכוחות לוחמים אחרים. ברי, שאין בכך נחמה למשפחות ששכלו את יקיריהן בקרבות אלה. ועם זאת, עלינו לזכור גם את האמת בדבריו של דובר נאט"ו, ג'יימי שיאה, כאשר נתבקש להסביר את האבידות האזרחיות בקוסובו: "תמיד יש מחיר להבסת הרשע. למרבה הצער, זה אף פעם לא בא בחינם. אבל מחיר הכישלון בהבסת רֶשע גדול - גבוה בהרבה".83
יגיל הנקין הוא סטודנט לתואר שני בהיסטוריה צבאית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הערות
1. הארץ, 2 באוגוסט, 2002.
2. Courier Mail, April 20, 2002; The Financial Times, April 17, 2002; The Jerusalem Post, April 14, 2002.
3. The Independent, April 16, 2002.
4. The Guardian, April 17, 2002.
5. The Evening Standard, April 15, 2002. יש לציין כי הדים לטענות אלו נשמעו גם בעיתונות הישראלית. חצי שנה לאחר מבצע "חומת מגן" אמר העיתונאי גדעון לוי כי מחנה הפליטים ג'נין הוא "גיהינום" מאז שצה"ל נכנס אליו כדי "לזרוע בו הרס והרג" (גדעון לוי, "הרג פה, הרס שם", מוסף הארץ, 25 באוקטובר, 2002, עמ' 13). העיתונאי מאיר שניצר ממעריב הגדיר את מעשיהם של חיילי צה"ל במקום כ"ביזה, חילול כבוד המתים, ביזוי חייהם של הנותרים בחיים... התעללות, הרעבה מכוונת, הרס והרג... חומר למחשבה לבית המשפט הבינלאומי בהאג". מאיר שניצר, "היינו בסרט הזה?" מעריב, 29 באוקטובר, 2002, עמ' 7.
.“Jenin Camp ‘HorrificBeyond Belief,’” BBC News, April 18, 20026.
7. Human Rights Watch, Palestinian Authority Territories—Jenin: IDF Military Operations, vol. 14, no. 3, May 2002 (להלן ג'נין).
8. Amnesty International, “Shielded from Scrutiny: IDF Violations in Jenin and Nablus” (להלן "מוגנים מחקירה").
9. George J. Mordica II, “It’s a Dirty Business, but Somebody Has to Do It” (Urban Combat), US Army Center for Army Lessons Learned (call) website, http://call.army.mil/products/trngqtr/tq4-99/mordica2.htm (להלן "עסק מלוכלך").
10. מורדיקה, "עסק מלוכלך".
11. כך, לדוגמה, כשכמה כוחות של אותו הצבא פועלים בתוך בניין אחד, או בבניינים סמוכים. אם נפתחת עליהם אש מכיוונים שונים, הם עלולים לטעות בזיהוי מקור הירי ולפגוע בשגגה אלה באלה.
12. Field Manual (FM) 3-06.11 (FM 90-10-1), Combined Arms Operations in Urban Terrain, Washington, D.C.:Headquarters, Department of the Army, 28 February 2002,_http://www.adtdl.army.mil/cgi-bin/atdl.dll/fm/3-06.11/toc.htm.
13. נניח, למשל, שכוח תוקף מתקדם לאורך רחוב ראשי ובו בניינים של 2-3 קומות, שכל אחד מהם מאובטח רק על ידי כיתה של 12 חיילים (ארבעה שומרים על הכניסה לבית, ושמונה תופסים עמדות בקומה השנייה בארבעת הכיוונים). חישוב פשוט מעלה שלאחר התקדמות של כמה מאות מטרים בלבד ייאלץ הכוח הכובש להותיר מאחוריו מאות רבות של חיילים למשימות אבטחה בלבד. זאת ועוד: בניינים גבוהים עשויים לאפשר ללוחמי האויב לעבור מגג לגג. כיבושה של שכונת מגורים שבה כמאתיים בניינים בני 4-6 קומות עלול להצריך בתנאים האלה אוגדה שלמה.
14. בסטלינגרד, לדוגמה, התנהלו קרבות ממושכים ועקובים מדם בתוך בניינים יחידים. דיביזיות שלמות החזיקו באזורים קטנים למדי, משום שהצורך להגן על בניינים ורחובות שנכבשו "בלע" כוחות עצומים. למעלה מחמישים וחמש שנים לאחר מכן נלחמו הרוסים על כיבוש בירת צ'צ'ניה, גרוזני, בתנאים שהזכירו את הקרב המפורסם של מלחמת העולם השנייה. במהלך הקרבות נלחמו הצדדים במשך ימים על תפיסת עמדות בבניין יחיד בן תריסר קומות וחמש מאות דירות - מבלי שעלה בידם להשתלט עליו לחלוטין. ראה גם Olga Oliker, Russia’s Chechen Wars 1994-2000: Lessons from Urban Combat (Santa Monica: .rand, 2001) להלן המלחמות הצ'צ'ניות של רוסיה.
15. Timothy L. Thomas, “The Battle of Grozny: Deadly Classroom for Urban Combat,” Parameters, Summer 1999, p. 89, http://fmso.leavenworth.army.mil/fmsopubs/issues/battle.htm (להלן "הקרב על גרוזני").
16. ההיסטוריון ג'ון אליס מדגיש לקח זה כשהוא דן בשדות הקרב העירוניים של מלחמת העולם השנייה: "שטח המחייה הטבעי... של הצלפים נמצא בשטחים בנויים, וגם כאשר הוחרבו כפר או עיר בפצצות ובפגזים, העניקו גלי החרבות... מסתור משובח יותר, מכיוון שכל עוד הבניין עומד על תילו הוא עלול להתמוטט על האנשים המצויים בו, אבל לאחר שנחרב גם הארטילריה מסוגלת להשאיר עליו רק רושם מועט. בעובדה זו נתקלו בעלות הברית שוב ושוב". ראה ג'ון אליס, לוחמים - החיילים שבחוד החזית, תרגם ברוך קורות (תל אביב: מערכות, תשמ"ג/1982), עמ' 75.
17. המרשל צ'ויקוב, מפקד סטלינגרד, עמד על הדילמה: "קבוצות הסער שלנו, בהתקרבן לאויב לטווח של הטלת רימון העמידו את הטייסים הגרמניים בפני הבעיה, כיצד להפציץ את הרוסים בלא לפגוע בחיילים שלהם? ובכל פעם, משניסו להפציץ את קבוצות הסער שלנו, פגעו באנשיהם". וסילי צ'ויקוב, המלחמה על סטלינגרד, תרגם ל' מרחב (תל אביב: מערכות, תשל"א), עמ' 272. כחמישים שנה מאוחר יותר השתמשו הצ'צ'נים ביעילות בטקטיקה דומה, שכונתה בפי משקיפים "חיבוק", כדי להילחם ברוסים בטווח מגע, שבו אפשר להשתמש רק בנשק קל ורימונים.
18. כך היה, למשל, בנאגורנו-קאראבאך, בבוסניה-הרצגובינה, בקוסובו ובכמה מקומות נוספים במזרח אירופה. עיין למשל Mary Kaldor, New and Old Wars: Organized Violence in a Global Era (Stanford: Stanford, 1999).
19. נספח 1 לאמנת האג - "תקנות בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשה: חלק שני - פעולות האיבה", סעיפים 25, 27. חוקי הלחימה של צה"ל מאמצים, כמובן, עיקרון זה: "האחריות המשפטית על מותם של האזרחים במקרה של פגיעה במטרה אזרחית אשר נעשה בה שימוש כמטרה צבאית תהיה על הצד אשר עשה את השימוש הבלתי הולם במטרה האזרחית - ולא על הצד שהגיב על המתקפה... גם כאשר אין אפשרות לבודד את האזרחים מתוך ההתקפה, ואין ברירה אלא לתקוף, אין הדבר מהווה אור ירוק לגרום לפגיעה באזרחים ללא הגבלה. המפקד נדרש להימנע מהתקפה אשר צפויה לגרום פגיעה באוכלוסיה האזרחית אשר אינה פרופורציונלית לרווח הצבאי הצפוי". ארז חסון ומייקל בן-דוד, דיני הלוחמה בשדה הקרב (צה"ל - בית הספר למשפט צבאי, 1998), עמ' 42, 44.
20. באנגלית: collateral damage.
21. כך, לדוגמה, הפצצת בעלות הברית בסנט-לו שבצרפת ביוני 1944 גבתה ביום הפלישה כשמונה מאות הרוגים מתושבי המקום - לא אזרחי אויב אלא אזרחים צרפתים בשלטון גרמני. הקרב על העיירה החל רק כחודש לאחר מכן, ואף הוא גרם להרוגים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית - אף שמספרם המדויק אינו ידוע בוודאות. בסופו של הקרב נהרסה העיירה כמעט לחלוטין. על הקרב על סנט-לו ראה למשל Martin Blumenson, United States Army in World War II—The European Theater of Operations: Breakout and Pursuit (Washington, D.C.: Office of the Chief of Military History, Department of the Army, 1961) pp. 146-182.
22. John F. Antal, “A Glimpse of Wars to Come: The Battle for Grozny,” Army, June 1999, p. 34; Timothy L. Thomas, “The Caucasus Conflict and Russian Security: The Russian Armed Forces Confront Chechnya: Part III: The Battle for Grozny, 1-26 January 1995,” The Journal for Slavic Military Studies,March 1997, p. 59; עיין למשל יגיל הנקין, גרוזני, צ'צ'ניה: הלחימה בשטח עירוני (תל אביב: תוה"ד/היסטוריה, 2000); או תומס, "הקרב על גרוזני".
23. רוב המקורות מתבססים על הערכותיו של סרגיי קובאלב, לוחם זכויות אדם רוסי אשר שהה בגרוזני בינואר 1995. לטענתו נהרגו בעיר עד סוף ינואר כ-25,000 אזרחים. לפי ג'ון רייט, סוזן גולדנברג וריצ'רד שופילד נהרגו 20,000 אזרחים. קרלוטה גאֹל ותומס דה-וול נוקבים במניין של 27,000 אזרחים הרוגים, ומקורות אחרים מעריכים כי המספר גבוה יותר. ג'ון דנלופ מעריך כי במהלך המלחמה של 1994-1996 נהרגו בצ'צ'ניה כשלושים וחמישה אלף איש. ראה John F.R. Wright, Suzanne Goldenberg, and Richard Schofield, eds., Transcaucasian Boundaries (New York: St. Martin’s, 1996), p. 11; Carlotta Gall and Thomas De Waal, Chechnya—Calamity in the Caucasus (New York: New York University, 1998), p. 217 (להלן: צ'צ'ניה - אסון בקווקז); John Dunlop, “How Many Soldiers and Civilians Died During the Russo-Chechen War of 1994-1996?” Central Asian Survey 19:3/4 (2000), pp. 329-339.
24. כך דווח, למשל, בוושינגטון פוסט מ-8 במאי 1995. הצלבה למידע ניתן למצוא בספר של משרד הביטחון הבריטי על תורת הלחימה בשטח עירוני, Army Code No. 71346 (Pt. 5), Army Field Manual Volume IV—Operations in Special Environments: Part 5—Operations in Built-Up Areas (obua) (London: MOD [Ministry of Defence], 1998).
25. גאל ודה-וול, צ'צ'ניה - אסון בקווקז, עמ' 220; Anatol Lieven, Chechnya: Tombstone of Russian Power (New Haven: Yale, 1999), p. 50.
26. Arthur L. Speyer, The Two Sides of Grozny, rand CF-162, http://www.rand.org/publications/CF/CF162/CF162.appc.pdf, app. C, p. 81. על הטקטיקה הרוסית בכיבוש גרוזני במלחמה השנייה ראה, למשל, אוליקר, המלחמות הצ'צ'ניות של רוסיה, פרק 3; Tim Leaf, Marine Corps Study Group, “Thermobaric Weapons: A Weapon of Choice for Urban Warfare,” call websitehttp://call.army.mil;Timothy L. Thomas, “A Tale of Two Theaters: Russian Actions in Chechnya in 1994 and 1999,” http://call.army.mil/fmso/fmsopubs/issues/chechtale.html; Robert Seely, Russo-Chechen Conflict, 1800-2000: A Deadly Embrace (London: Frank Cass, 2001); Lester W. Grau, “A ‘Crushing’ Victory: Fuel-Air Explosives and Grozny 2000,” Marine Corps Gazette, August 2000, p. 31.
27. בשטח נמצאו סימנים להשמדתם של עשרים ושישה טנקים ותותחים מתנייעים לכל היותר, וזאת בניגוד להכרזות הראשונות של נאט"ו על פגיעה ב"למעלה מ-400 כלי ארטילריה, כ-270 נגמ"שים ולמעלה מ-150 טנקים". נאט"ו תיקנה מאוחר יותר את הערכתה, והאומדן החדש שהציגה עמד על שני שליש מן המספר המקורי. צוות מיוחד שמינתה הברית כדי לחקור את הנושא מצא, מאוחר יותר, שמספר הטנקים, הנגמ"שים והתותחים שנסוגו מקוסובו היה גדול יותר מן הכמות שנותרה לכאורה בידי הסרבים, על פי הערכת נאט"ו, בתום ההפצצות. על הפרשה ראה Nick Cook, “War of Extremes,” Jane’s Defence Weekly Online, July 7, 1999, http://www.janes.com/defence/news/kosovo/jdw990707_01_n.shtml (להלן "מלחמה של ניגודים"); במסיבת העיתונאים של משרד ההגנה האמריקני במאי 2000: DoD News Briefing, May 8, 2000, http://www.defenselink.mil/news/May2000/t05082000_t508koso.html; John Barry and Evan Thomas, ”The Kosovo Cover-Up,” Newsweek, May 15, 2000, p. 22; Stephen B. Aubin, “Newsweek and the 14 Tanks,” Air Force Magazine, July 2000, http://www.afa.org/magazine/July2000/0700kosovo.html.
28. Human Rights Watch, “Under Orders—War Crimes in Kosovo, Ch. 16: The nato Air Campaign,” 2001, http://www.hrw.org/reports/2001/kosovo/undword2b.html; “Operation Allied Force, Operation Noble Anvil,” Federation of American Scientists (FAS), http://www.fas.org/man/dod-101/ops/allied_force.htm. המאמר האחרון כולל רשימה קצרה של מקרי פגיעה באזרחים בהפצצות נאט"ו, ותגובות.
29. ראה, למשל, "nato Hit Old People’s Home,” BBC News, May 31, 1999, http:// news.bbc.co.uk/2/hi/europe/356918.stm; Jim Randle, “Kosovo Bridge,” in FAS, April 12, 1999, http://www.fas.org/man/dod-101/ops/docs99/990412-kosovo29.htm
30. “Village ‘Legitimate Target’ – nato,” BBC News, May 15, 1999, http://.news.bbc.co.uk/2/hi/europe/344565.stm
31. “When War Goes Wrong,” BBC News, April 15, 1999 http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/318621.stm
32. “nato Pilot Bombed Refugees,” BBC News, April 15, 1999, http://news.bbc.co.uk/.2/hi/europe/319943.stm
33. Amnesty Accuses nato of War Crimes,” Guardian Unlimited, June 7, 2000, http://www.guardian.co.uk/Kosovo/Story/0,2763m329232,00.html
34. Philip S. Meilinger, “Gradual Escalation,” Armed Forces Journal International 137, October 1999. עיין גם Merrill A. McPeak, “The Kosovo Result,” Armed Forces Journal International, September 1999; קוק, "מלחמה של ניגודים"; BBC Online, July 8, July 14, 1999, September 6, 1999; מאגר המידע הגדול של FAS, http://www.fas.org/man/dod-101/ops/kosovo.htm, וכן ראה Report to Congress: Kosovo/Operation Allied Force After-Action Report, http://www.defenselink.mil/pubs/kaar02072000.pdf.
35. Norman L. Cooling, “Operation 'Restore Hope' in Somalia: A Tactical Action Turned Strategic Defeat,” Marine Corps Gazette, September 2001, pp. 92-106 (להלן "מבצע תקווה").
36. כוחות האו"ם נאלצו לנקוט דרך פעולה זו כתגובה לניסיונותיהן של מיליציות סומליות להשתלט בכוח על חבילות הסיוע. לאחר הפריסה מחדש במרס-אפריל 1993 החליטו מפקדי הכוח הבינלאומי להפסיק לנהל שיחות עם מנהיגי השבטים והמיליציות השונות בסומליה, ותחת זאת לנסות ולבודד אותם (קולינג, "מבצע תקווה", עמ' 95).
37. קולינג, "מבצע תקווה", עמ' 95.
38. The New York Times, June 8, 1993.
39. “U.S. Planes Slam Somali Capital, Home of Warlord Apparently Hit,” Miami Herald, June 13, 1993. בהתקפה זו נהרגו 14 אזרחים ונפצעו 30.
40. מרק באודן, התרסקות במוגדישו, תרגמו: יגאל אייל ונועם יורן (תל אביב: מערכות, 2002), עמ' 89-90.
41. Keith B. Richburg, Out of America: A Black Man Confronts Africa (New York: Basic Books, 1997), p. 79. התרגום לעברית על פי באודן, התרסקות במוגדישו, עמ' 321.
42. באודן, התרסקות במוגדישו, עמ' 322.
43. באודן, התרסקות במוגדישו, עמ' 90.
44. “Pakistanis Kill 14, Wound 30; Soldiers Shoot into Crowd of Protesters,” Detroit Free Press, June 13, 1993.
45. The New York Times, June 18, 1993.
