הדפסה
גרסת PDFחלק גדול מכתב האישום שמנסח קין נגד Web 2.0 קולע למטרה. האינטרנט הוא אכן המקום שבו נפגשים יחדיו "הבורות, האגואיזם, הטעם הקלוקל ושלטון ההמון". עם זאת, קין מאריך בביקורת אך מקצר במתן פתרונות. הוא מזהה כמה וכמה יזמות מבורכות - Citizendium, Guardian online, Joost - המנסות להשתמש בכלים חברתיים ובה בעת לשמור על אמות מידה מקצועיות. הבעיה, כפי שהוא מדגיש, היא שיזמות אלה שוחות נגד זרם אדיר. ברגע זה עומד לרשות האינטרנטיאנים ארכיון ענק של "תוכן" שנוצר בידי "ספקי תוכן" מקצועיים במהלך המאה האחרונה: ספרים, מגזינים, עיתונים, מוזיקה, תצלומים, תכניות טלוויזיה, קטעי וידיאו, סרטים, משחקים, תוכנות וכדומה - מיליוני פריטים, וכולם זמינים חינם אין כסף. אבל כשהארכיון הזה יתרוקן, המצב עלול להשתנות. האינטרנטיאנים עשויים אמנם להחליט שמן הראוי לשלם תמורת דברים טובים, אבל ספק אם כך יקרה. קל להוריד את מחירו של מוצר, אבל קשה מאוד להעלות אותו אם אפשר להשיג תחליפים דומים במחיר נמוך יותר - והאינטרנטיאנים מייצרים תחליפים בכמויות מסחריות. רוב עורכי הוויקיפדיה אינם מומחים לשום עניין, רוב הבלוגרים אינם עיתונאים ורוב אנשי הווידיאו ב־YouTube אינם קולנוענים, אבל דומה שכל זה אינו מעלה ואינו מוריד בעיני האינטרנטיאנים. אילו נדרשתי לנחש, הייתי אומר שהם ימשיכו להעדיף בינוניות חינמית על פני מצוינות בתשלום, ולוּ גם במחיר נמוך. טוקוויל היה מסכים בלב שלם. בהעדר אריסטוקרטיה של שיפוט - ובאינטרנטיה אין מעמד כזה - נהיה עדים לנהירה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. ואם אפשר לייצר את המכנה המשותף הנמוך הזה חינם אין כסף - כפי שניתן לעשות באינטרנטיה - הרי שכמעט כל מה שצריך לשלם תמורתו יסולק מן הדרך, טוב ומועיל ככל שיהיה.
למרות ההבדלים הבולטים בין שירקי לקין, משותפת להם הנחת יסוד אחת: האינטרנט הוא תופעה חסרת תקדים שכוחה כה עצום עד שהיא עתידה לשנות את דרך החיים המוכרת לנו. הנחה זו אינה יוצאת דופן כלל ועיקר. אדרבה, נראה שהיא מקובלת כמעט על כל מי שכותב על הרשת, תומכים ומלעיזים כאחד. ודומה שהיא נכונה. לפני חצי יובל לא היה אינטרנט - כיום יש; האינטרנט הוא אפוא דבר חדש. לפני חצי יובל לא היינו חברים בקהילות מקוונות ענקיות שהתעסקו בכל מה שעולה על הדעת - כיום המצב שונה; האינטרנט משנה, אם כן, את העולם. אמיתותם של טיעונים אלה נראית כה מובנת מאליה עד שאיש אינו טורח עוד להטיל בהם ספק - ודאי לא שירקי וקין. כל אחד מהם מביא אנקדוטות שנבחרו בקפידה כדי לתמוך בטענתו. אצל שירקי אפשר למצוא עשרות סיפורים משעשעים על הדרך שבה יוצרים האינטרנטיאנים כל מיני קבוצות ה"משנות את העולם". אצל קין יש לא פחות סיפורי זוועה על הריסתם של מוסדות תרבות חיוניים בידי האינטרנטיאנים. כל זה מבדר מאוד. אבל האנקדוטות רק מרמזות ואינן מוכיחות דבר.
חובה עלינו לשאול אפוא: האם האינטרנט הוא תופעה חסרת תקדים, שיש בכוחה לחולל תמורות דרמטיות בדרך החיים שלנו? ובכן, כנראה שלא.
האינטרנט הוא אמצעי, הוא מנגנון שבאמצעותו אנחנו שולחים, מקבלים, מאחסנים ושולפים משמעות. ככזה אין הוא יכול להיות תופעה חסרת תקדים, מפני שברור כי דבר־מה קדם לו - אמצעי תקשורת כמו כתיבה ודפוס ומִתקנים אורקוליים. נכון אמנם שהאינטרנט הוא תופעה חדשה, אבל אם עלינו להוכיח שהוא מחדש משהו במובן משמעותי והרה־עולם - כפי שטוענים רוב חסידיו ומבקריו - עלינו לזהות בו גם איזו יכולת משמעותית, הרת־עולם, שתבדיל בינו ובין אמצעי התקשורת שקדמו לו. למיטב ידיעתי, הדבר לא נעשה עד כה וספק אם ייעשה בעתיד. אמצעי התקשורת המסורתיים - הדואר, הצילום, הספריות, הטלגרף, הטלפון, הפטיפון, הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה והספרים - מאפשרים לנו לשלוח, לקבל, לאחסן ולשלוף כמויות גדולות של מידע בפורמטים רבים ובאמצעות סוגים שונים של רשתות, וכל זאת במהירות ולמרחקים גדולים. גם האינטרנט מאפשר לנו לשלוח, לקבל, לאחסן ולשלוף כמויות גדולות של נתונים בפורמטים רבים ובאמצעות סוגים שונים של רשתות, וכל זאת במהירות ולמרחקים גדולים. הודות לאמצעי התקשורת המסורתיים היה באפשרותנו לדבר בטלפון, לחבר ולהחליף מסרים, לכתוב ולקרוא ספרים, להקליט מוזיקה ולהאזין לה, לצלם תמונות ולהביט בהן, ליצור סרטים ולצפות בהם, לארגן משחקים וליטול בהם חלק, לערוך מחקרים ולאחסנם בספריות. הודות לאינטרנט אנחנו יכולים לדבר בסקייפ, להתכתב באי־מייל, לכתוב ולקרוא בלוגים, להעלות לרשת קובצי מוזיקה ולהורידם, לשלוח תמונות ולהתבונן בהן, ליצור סרטי וידיאו ולצפות בהם, לעצב משחקים וליטול בהם חלק, לעיין בוויקיפדיה ולכתוב לה ערכים. אם יש לאינטרנט יכולת קומוניקטיבית שחסרה לאמצעי התקשורת המסורתיים, אני מתקשה למצוא אותה.
וכך גם שירקי וקין. הם רומזים שיש שוני מהותי בין אמצעי התקשורת הישנים לאלה החדשים, אך מתמקדים למעשה רק בהבדלי העוצמה ביניהם. שירקי אינו אומר שבעולם האמיתי אי־אפשר ליצור קבוצות ואילו ברשת ניתן לעשות זאת; הוא רק טוען שהאינטרנט עושה את התהליך לפשוט ולנוח יותר. קין אינו גורס שאיננו יכולים לגנוב בעולם האמיתי כפי שאנחנו גונבים ברשת; הוא רק קובע שהאינטרנט מקל על ביצוע העבירה.
טמון אמנם קסם רב באמירה שהאינטרנט ניחן ביכולת תקשורתית חדשה ופלאית, אך הטענה שמדובר רק בהבדלים של עוצמה ככל הנראה מדויקת יותר. האינטרנט אכן מפשט דברים רבים, וזאת מכמה סיבות מובנות מאליהן. ראשית, הוא כורך את הכלים התקשורתיים המסורתיים לחבילה נוחה אחת. האינטרנט הוא בעת ובעונה אחת שירות דואר, אלבום תמונות, טלגרף, טלפון, תיבת להיטים, בית קולנוע, רדיו, טלוויזיה וספרייה. שנית, הטכנולוגיה שלו משוכללת יותר מזו של אמצעי התקשורת האחרים: שירות הדואר שלו מהיר יותר, אלבום התמונות שלו עשיר יותר, הטלגרף שלו טוב יותר, הטלפון זול יותר, תיבת הלהיטים עשירה יותר, קטלוג הסרטים גדול יותר, טווח הרדיו רחב יותר, הטלוויזיה מגוונת יותר והספרייה גדולה יותר. ולבסוף, כפי ששירקי מדגיש בצדק, האינטרנט מוזיל את עלות השימוש בכלים האלה. ברשת אינך נדרש לשלם פרוטה תמורת שליחה, קבלה, אחסון ושליפה של מידע בכמויות עצומות. זה באמת חידוש, המקל עלינו לעשות דברים רבים. המבקר לי סיגל טען כי האינטרנט הוא בראש ובראשונה "פלא של נוחות". ההגדרה הזאת נשמעת לי הולמת מאוד.
עלינו לשאול את עצמנו: האם האינטרנט אכן נפלא כל כך? האם הוא באמת כוח כה מהפכני, בורא עידן ומנתץ עולם כפי שחסידיו - וגם מבקריו - מבקשים שנאמין? מניסיוני ברור לי שהוא אינו כזה. האינטרנט נמצא אתנו זה כמעט עשרים שנה. אין זה פרק זמן ארוך במיוחד, אבל די בו כדי לזהות את ראשיתן של מגמות ארוכות־טווח מסוימות. מה השתנה אפוא בתקופה הזאת? התבוננו בחייכם. אם אתם חיים בעולם המפותח, יש להניח שאתם מבצעים היום באמצעות הרשת דברים רבים שפעם עשיתם בעולם האמיתי. הדרך השתנתה, כפי שהשתנתה כמות האנרגיה שעלינו להשקיע בתהליך, אך רשימת הפעילויות נשארה פחות או יותר כשהייתה. התבוננו עתה בתמונה הגדולה: שוב, אם אתם שייכים לעולם המפותח, יש להניח שאתם חיים בדמוקרטיה ליברלית בעלת משק קפיטליסטי מווּסת ותרבות צרכנית. היכן התחולל כאן השינוי? קשה לטעון אפוא ששחר חדש עלה על העולם - או שהוא עומד לעלות בקרוב.
עם זאת, אל לנו להתייחס בביטול לנוחות שמציעה לנו רשת האינטרנט. היא חשובה בהחלט. האינטרנט לא יושיע אותנו ולא יהרוס אותנו. הוא גם אינו האמצעי שבכוחו להושיע או להרוס. כפי שמסביר שירקי, קל להקים קבוצות ברשת ולהצטרף אליהן; וכפי שטוען קין, האינטרנט יעמיד במבחן את כוחם של אמצעי התקשורת המסורתיים. אך יותר מכל דבר אחר, הוא יאפשר לנו ליצור השתקפות עשירה יותר של חיי האדם ודמיונו.
התקשורת משמשת אותנו לצרכים רבים ומגוונים, ואחד הבסיסיים שבהם הוא ייצוג פשוט. ככל שפיתחנו אמצעי תקשורת יעילים יותר במהלך אלפי השנים האחרונות, השתפרה יכולתנו לייצג את עצמנו ואת העולם שבו אנו חיים. הדיבור אִפשר לנו ליצור ולהחליף מילים, ובאמצעותן - תמונות. הכתיבה נתנה בידינו כלי לניסוחן ולהצבתן של המילים והתמונות האלה בהקשר טקסטואלי. הדפוס סיפק לנו מכשיר להפצת הטקסטים הללו בכל רחבי העולם. אמצעי התקשורת האורקוליים תרמו לנו את היכולת ללכוד במדויק צלילים ותמונות ולשדרם למרחקים. עם כל צורת תקשורת חדשה גדלה גם יכולתנו האינדיבידואלית והקיבוצית לייצג את חיינו ולתת ביטוי לדמיוננו. האינטרנט משלב את כל שיטות הייצוג הללו במדיום אחד, קל לשימוש. הוא מאפשר כמעט לכל אחד לקחת את מה שעולה בראשו ולחשוף אותו אי־שם בחוץ, לעיני כל. ייתכן שהאינטרנט הוא מנוע הארגון של שירקי או מחריב התרבות של קין וייתכן שלא, אך אין ספק שמדובר במנגנון הייצוג ההמוני הנוח והיעיל ביותר שידע האדם מעודו, והוא מעלה בפנינו חיזיון ראוותני של חשיפה עצמית בהיקף שלא נודע כמותו. איננו צריכים להתפלא שכמה ממשתתפיו מתנהגים היטב בעוד שאחרים בחרו לסטות מדרך הישר; מה שצריך להפתיע אותנו הוא שלראשונה בתולדות האנושות מזדמן לנו לראות הכל. האינטרנט הוא הבבואה שלנו. שורו וראו: הנה האדם.
מרשל פו הוא סופר והיסטוריון אמריקני. הוא מרצה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת איווה.
