הדפסה
גרסת PDFדיוויד לאנדס, היסטוריון הכלכלה הדגול מאוניברסיטת הרווארד, הקדיש חלק ניכר מהקריירה שלו לקידום הרעיון הלא-אפנתי שלפיו התרבות המערבית חוללה שינוי דרמטי וחיובי בעליל בעולם כולו. בכך היה לאנדס ליריבם של כל הרלטיביסטים התרבותיים. אנשי השבט האמור טענו במהלך הדור האחרון שהישגי המערב אינם חשובים, ושאם אמנם יש בהם כאלה, הרי שתרבויות אחרות עשו זאת קודם, או במידה שווה של הצלחה. מטח היריות האחרון של לאנדס, ספרו עושר העמים ודלותם, שאפתני בדיוק כשם שמעידה כותרתו, ומחברו מסתמך במידה רבה על ממצאיו הקודמים בניסיון להכריע את הוויכוח אחת ולתמיד על ידי גיבושו של תיאור היסטורי מקיף של הגורמים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים אשר חברו יחדיו כדי להועיד את אירופה לגדולות. אלמלא לקה התיאור ההיסטורי הנרחב שלו בחיסרון תיאורטי מכריע, אפשר בהחלט שהדבר היה צולח בידו.
קרב זה אינו חדש ללאנדס. מאבקו ללמד סנגוריה על מעלותיו של הקפיטליזם המערבי החל בשנת 1964, כאשר פרסם מסה של שלוש מאות עמודים על תולדות התעשייה והטכנולוגיה באירופה בהיסטוריה הכלכלית של אירופה של קיימברידג'. חיבור זה, אשר הביא את סיפור המעשה רק עד לספה של מלחמת העולם הראשונה, הכשיר את הקרקע לקראת ספר מקיף וארוך יותר שראה אור בשנת 1968 תחת הכותרת פרומתיאוס לא-כבול. בספר זה, כפי שמעידה כותרתו, גילה לאנדס עד כמה שונה השקפתו ביחס להתפתחותו הכלכלית של המערב מהשקפתם של מרקס, אנגלס ורוב עמיתיו מסגל אוניברסיטת הרווארד (למעט, אולי, אנשי החוג לכלכלה). בעבודותיו אלה טען לאנדס שההתפתחות התעשייתית לא זו בלבד שהגדילה עשרות מונים את כוחותיה היצרניים של התרבות המערבית, אלא אף הביאה עימה שיפור מהפכני באיכות החיים של מאות מיליוני בני אדם מן השורה. כדי להוכיח זאת, שטח לאנדס לפני הקורא סיפור מרתק, היונק משפע מרשים של מקורות. היו אלה תולדות הכלכלה במיטבן: תיאוריה גורפת, לא אהודה על אנשי אקדמיה בעלי חשיבה קונפורמית, שהושתתה בדקדקנות על מחקר קפדני ורחב יריעה.
בחיבורו מהפך בזמן, שפורסם בשנת 1983, העלה לאנדס טיעון דומה, והפעם השתמש בחידוש מתודולוגי מבריק: מהפך בזמן, הפורש לכאורה היסטוריה של דרכי מדידת הזמן והתפתחות השעונים לסוגיהם באירופה, הרחיק לכת מעבר לדיווח ההיסטורי גרידא והתחקה אחר הסיבות החברתיות. מניין באה הדרישה לשעונים ושעוני יד יותר ויותר מדויקים? מה היה טיבם של אלה שרצו בהם עד כדי כך, שאנשים מן השורה נהגו להטיל גורל כדי שתיפול בידיהם הזכות לקנות את המוצר החדש מיד עם צאתו מבית מלאכתו של השען? ובכן, הייתה בהם קבוצה של אנשים אשר ביקשו לנצל את זמנם במירב היעילות או לתאם פעילויות מורכבות; קבוצה אחרת כללה מדענים שנזקקו למדידת זמן מדויקת לצורך ניסויים שערכו; בקבוצה נוספת היו מגלי עולם שהיו זקוקים לכרונומטרים כדי לקבוע קווי אורך (מה היה טיבם של אותם מגלי עולם?). ההיסטוריה של השעונים הפכה תחת ידיו של לאנדס להיסטוריה של היזמות, התגליות, ההמצאות, דרכי החשיבה המדעית, ולא פחות חשוב מכך, של מוסר העבודה הפרוטסטנטי – דיוקן תרבותי של ציביליזציה ייחודית.
בחיבוריו המוקדמים של לאנדס הייתה אמנם פריצת דרך חשובה, אבל הם היו רחוקים מלהיות קו פרשת המים, כדרך שמתיימר להיות עושר העמים ודלותם. בספר זה טוען לאנדס במפורש שתרבות המערב היא תרבות ייחודית. מטרת הספר, כפי שמעיד עליו שמו, היא להסביר את הפערים בהישגיהן של כלכלות הלאומים השונים; אולם הסיבות לפערים אלה טמונות, על פי לאנדס, לא במישור של מדינות הלאום אלא במישור של התרבות והציביליזציה. לאנדס טוען שהישגיהן של אומות המערב נעוצים בתרבות יותר מאשר בטכנולוגיה גרידא, ושלפיכך לא היה ניתן להגיע אליהם בשום מקום אחר; הטכנולוגיה כשלעצמה אינה אלא תוצר של תרבות. הערכים שהולידו קדמה במדע ובתעשייה הולידו גם הרבה יותר מכך: את כל התרבות של העידן המודרני. בזכותם של ערכים אלה העניקה התרבות המערבית לבניה יותר מכל תרבות אחרת: יותר עושר, יותר נוחות, בריאות ותזונה טובות יותר, יותר נאורות ובסופו של דבר יותר חירות לרובם המכריע של בני אדם, יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. שאר העולם לא החל במהפכה המודרניסטית עד אשר למד מן המערב או היה נתון לשליטתו.
